{"product_id":"bubima-5063296","title":"GOKI התאמת צורה בחוש מישוש","description":"\u003cp\u003eלפני שיש תשובה נכונה, יש ניסיון. כל חלק ב-התאמת צורה בחוש מישוש הוא הזמנה לנסות, לטעות ולנסות שוב - לא כדי \"להצליח\", אלא כי עצם התהליך הוא המשחק. ילד שבונה לומד להקשיב לחומר בידיים שלו לפני שהוא לומד להקשיב למישהו שאומר לו איך לעשות את זה נכון.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003e\u003cstrong\u003eפרטים טכניים:\u003c\/strong\u003e\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמשחק זיכרון מישושי\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמשחק זיכרון במישוש Feel a Pair\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמק\"ט 56968 | Goki\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eיש משחקים שבהם העיניים מחפשות את התשובה. במשחק הזה מבקשים מהן לרגע לוותר על השליטה.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eFeel a Pair הוא משחק זיכרון והתאמה המבוסס על חוש המישוש. לפני הילד נמצאות צורות עץ שונות. עליו לבחור צורה, להכניס את היד אל שקית הבד, ובלי לראות למצוא באמצעות האצבעות בלבד את הצורה הזהה לה.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eזה נשמע פשוט. אבל ברגע שמונעים מהעיניים לספק את התשובה, המוח נדרש לבצע עבודה שונה לגמרי.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eכשהידיים צריכות \"לראות\"\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eרוב משחקי ההתאמה והזיכרון לילדים מבוססים בעיקר על ראייה. הילד מסתכל, משווה ומזהה. כאן מתרחש היפוך מעניין: המידע מגיע דרך העור, האצבעות ותנועת כף היד.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהילד צריך למשש את הקצוות, לעקוב אחרי קווי המתאר, להרגיש פינות, בליטות, שקעים ופרופורציות, להחזיק בזיכרון את הצורה שהוא מחפש ולהשוות אותה למה שהיד מגלה בתוך השקית.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eזהו תהליך הנקרא תפיסה הפטית , Haptic Perception. זו אינה רק תחושת מגע פסיבית. תפיסה הפטית נוצרת כאשר אנחנו מניעים באופן פעיל את הידיים והאצבעות כדי לאסוף מידע על חפץ: צורתו, גודלו, המרקם שלו והמבנה המרחבי שלו.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמחקר בתחום ההתפתחות אף מצביע על כך שסוג תנועות היד שילדים מבצעים בזמן חקירה במישוש משפיע על יכולתם לזהות צורה. במחקר בילדים בני שנתיים וחצי עד חמש נמצא כי ילדים צעירים התקשו יותר להעביר מידע שנרכש באמצעות מישוש לזיהוי חזותי, ואילו בגיל חמש היכולת כבר הייתה טובה משמעותית. החוקרים מצאו שתנועות יד מסוימות במהלך החקירה ניבאו זיהוי מוצלח יותר.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eכלומר, גם לדעת למשש היא יכולת שמתפתחת.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eאנחנו חיים בעולם הנשלט בידי העין\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהראייה היא חוש יעיל ומהיר מאוד. די במבט קצר כדי לקבל בבת אחת מידע רב על צורה, גודל ומיקום. דווקא משום כך היא עלולה להשתלט על תהליך הזיהוי ולייתר את הצורך להשתמש במערכות חושיות אחרות.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמחקרים על היחסים בין ראייה למישוש מראים שהאיזון ביניהם משתנה לאורך הילדות. במחקר שבו נוצרה סתירה מכוונת בין המידע שהעיניים סיפקו לבין המידע שהידיים קיבלו, אצל ילדים בני שש נמצאה נטייה חזקה יותר להסתמך על הראייה. עם העלייה בגיל השתנה היחס בין שתי המערכות.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמחקרים נוספים מצביעים על כך שהיכולת לשלב באופן מלא מידע חזותי ומישושי אינה מופיעה בבת אחת אלא מבשילה בהדרגה לאורך הילדות.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eוזו בדיוק הנקודה החינוכית המעניינת במשחק הזה.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eכאשר הילד מכניס את היד לשקית, אנחנו לא \"מקשים\" עליו סתם. אנחנו מסירים זמנית את ערוץ המידע הדומיננטי ומאפשרים לערוץ אחר לעבוד.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eבמקום:\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eראיתי ולכן ידעתי\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהילד נדרש לעבור לתהליך אחר:\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eנגעתי, חקרתי, השוויתי, זכרתי והסקתי.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eחוש המישוש הוא מערכת של ידיעה\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eסקירה מדעית מקיפה על התפתחות התפיסה המישושית מתארת את המגע כאחד החושים הראשונים המתפתחים באדם וכמערכת המספקת לנו גישה ישירה הן לגופנו והן לעולם הפיזי שסביבנו. באמצעות חקירה הפטית אנחנו לומדים על חפצים ועל תכונותיהם, והיכולת הזאת ממשיכה להתפתח ולהשתלב עם מערכות החישה האחרות לאורך הילדות.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eלכן חשוב לאפשר לילדים לא רק להסתכל על העולם , אלא גם לחקור אותו בידיים.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eעץ הוא חומר מתאים במיוחד לכך. יש לו משקל, התנגדות, טמפרטורה ומרקם. כשילד מעביר אצבע לאורך צורת עץ, הוא אינו מקבל תמונה מוכנה. הוא בונה אותה בהדרגה.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמה קורה במוח בזמן המשחק?\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהילד רואה צורה ומנסה ליצור לה ייצוג פנימי.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eעכשיו היד נכנסת לשקית.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהוא נוגע בצורה שאינו רואה ומנסה לענות לעצמו בלי מילים: האם הקצה הזה מתאים? כמה פינות יש כאן? האם החלק הזה עגול או ישר? האם זו אותה צורה שהסתכלתי עליה לפני רגע?\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eכדי להצליח הוא צריך לחבר בין מידע שהגיע קודם דרך הראייה לבין מידע שמגיע עכשיו דרך המישוש.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהיכולת הזאת נקראת העברה בין חושית , Cross Modal Transfer. עצם העובדה שאנחנו יכולים למשש חפץ בעיניים עצומות ואחר כך לזהות אותו בראייה מלמדת שהמוח מסוגל ליצור ייצוג של תכונות שאינו כבול לחלוטין לחוש אחד. המחקר מראה שהיכולת הזאת מתפתחת בהדרגה בילדות.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמישוש, חשיבה מרחבית ולמידה\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eסקירת מחקרים משנת 2024 שבחנה שימוש במידע ובמשוב הפטי בלמידת ילדים מצביעה על פוטנציאל של פעילות הפטית לתמוך בחשיבה מרחבית, במוטוריקה עדינה, במעורבות בלמידה וביכולות אנליטיות. עם זאת, החוקרים מדגישים שהמחקר בתחום עדיין אינו אחיד ושבחלק מהמחקרים המדגמים קטנים, ולכן נכון לדבר על פוטנציאל התפתחותי ולא על הבטחה גורפת.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eגם סקירה על למידה רב חושית מדגישה שלחושים שונים יש תפקידים שונים בלמידת תכונות העולם ושחשוב להבין לא רק כמה חושים משתתפים, אלא איזה מידע מספק כל חוש וכיצד מתרחש החיבור ביניהם.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eוזה אולי היופי הגדול של Feel a Pair: הוא אינו מנסה להחליף את הראייה במישוש.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהוא מלמד את הילד שאפשר לדעת ביותר מדרך אחת .\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמה המשחק מפתח?\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהמשחק מזמין תרגול של תפיסה מישושית והפטית, הבחנה בין צורות, זיכרון של צורה ומבנה, יצירת דימוי פנימי של חפץ, תיאום בין ראייה למישוש, מוטוריקה עדינה, ריכוז, סבלנות ופתרון בעיות.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eאבל מעבר לכל אלה יש כאן שיעור קטן ויפה בחשיבה.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהילד לומד שלא כל תשובה נמצאת מול העיניים.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eלפעמים צריך להושיט יד, לחקור, להשוות ולבנות את התמונה בתוך הראש.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eואפשר לשחק בדרכים שונות\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eאפשר להניח את כל הצורות על השולחן ולחפש בשקית את בן הזוג המתאים.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eאפשר למשש צורה בתוך השקית ולנסות לתאר אותה לפני שמוציאים אותה.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eאפשר לילד אחד לבחור צורה ולילד אחר לחפש את התאומה שלה.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eואפשר גם לשחק בלי למהר כלל: לבחור צורה, לעצום עיניים, לעבור באצבע סביב קווי המתאר שלה ורק לאחר שנוצר \"זיכרון בידיים\" להתחיל בחיפוש.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eבמקרה הזה הדרך אל התשובה חשובה לא פחות מהתשובה עצמה.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eפרטי המוצר\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמק\"ט: 56968\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמספר חלקים: 32\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eגודל החלקים: 5.9 × 5.9 ס\"מ\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eגיל מומלץ: 3+\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eחומרים: עץ ובד\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eאריזה: קופסת קרטון מתקפלת\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eFeel a Pair הוא משחק זיכרון שבו לא מספיק לזכור מה ראינו. צריך לזכור גם איך דבר מרגיש.\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eובעולם שבו ילדים מקבלים יותר ויותר מידע דרך מסכים ועיניים, יש ערך מיוחד במשחק שמזכיר להם שהידיים אינן רק כלי לביצוע. הן גם כלי לחקירה, להבנה ולחשיבה\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eמשלוחים לכל מקום בארץ\u003c\/p\u003e\u003cp\u003eהחנות הפיסית קסטרא חיפה.\u003c\/p\u003e","brand":"Goki","offers":[{"title":"Default Title","offer_id":44130835759194,"sku":"56968","price":76.0,"currency_code":"ILS","in_stock":true}],"thumbnail_url":"\/\/cdn.shopify.com\/s\/files\/1\/0764\/1340\/3226\/files\/1aea393321baf4f3d169a39a064ba817.jpg?v=1789784094","url":"https:\/\/bubima.co.il\/products\/bubima-5063296","provider":"בובימה צעצועי עץ ","version":"1.0","type":"link"}